מס הכנסה על סכומים על פי הסכם עזבון בחיים
הסכם עזבון בחיים
הסכם חלוקת עיזבון יכול להיות מבוצע בין היורשים כדי לחלק אחרת את העיזבון בהשוואה למה שנכתב בצוואה. לפי חוק הירושה לא ניתן לעשות בחיים הסכם על ירושה או לוותר על ירושה של אדם, אבל כן ניתן לעשות הסכם חלוקת עיזבון בחיים ולהשתמש בו כדי להחליט כיצד יחולק העיזבון (ולא מי היורש).
באופן עקרוני, קביעת חלקו של כל יורש בעיזבון היא תמיד לשיקול דעת היורשים. אז אם המצווה קובע במסגרת הצוואה שלו חלוקה מסוימת של העיזבון וזה נוגד את האופן שבו קובע חוק הירושה כיצד לחלק ירושה על פי דין, הסכמת היורשים מאפשרת לבצע חלוקה שונה.
תוכן עניינים
הסכם עיזבון בחיים מאפשר ליורשים של נפטר לקבל סכומי כסף משמעותיים. עם זאת, על סכומי הכסף הללו צריך לשלם מס הכנסה. במאמר הבא נסביר איך קובעים מס הכנסה על סכומים מן הסוג הזה ועם מי אפשר להתייעץ בכל מקרה של דילמה או התלבטות.
סיבות לביצוע ההסכם
הסיבה העיקרית לכך שיורשים עורכים הסכם חלוקת עיזבון קשורה לשיקולי מיסוי. מצד אחד, פעולת הורשה לא נחשבת כעסקה במקרקעין ולכן היא לא חייבת במס. מצד שני, חלוקה חלקית כן עשויה להפוך את ההסכם לסוג של "הסכם בין בעלי נכסים" ולבטל את הראשוניות שלו – מה שמנטרל את היתרונות המיסויים.
לשם השוואה, הסכם בין יורשים מבצעים לאחר שניתן צו ירושה או צו קיום צוואה ועוד לפני החלוקה שלה בפועל. אז אם רוצים לעשות הסכם בין היורשים עוד בחיי המוריש, צריך לזכור שמדובר בהסכם שעקרונית סותר את הסעיף בחוק הירושה שאוסר עסקאות בין יורשים ללא צוואה. אם בכל זאת מעוניינים להגיע להסכמות בין יורשים בחיי המוריש, כדאי להתייעץ עם עורך דין לגבי ניסוח זהיר ומוקפד.
סעיף 9(23) לפקודת מס הכנסה
מבחינה משפטית, הסכם חלוקת עיזבון לא מחייב את קבלת אישור בית המשפט לענייני משפחה. מנגד, הוא כן צריך לעמוד בתנאי החוק מבחינת דיני חוזים. בנוסף, קיימים מקרים שבהם כן יש צורך לקבל אישור של בית משפט לענייני משפחה – כמו לדוגמא נסיבות שבהן ההסכם עוסק בקטין או נעדר, או אם רוצים לתת להסכמות בין הצדדים תוקף חוקי של פסק דין.
מבחינת שיקולי מיסוי, הסעיף הרלוונטי בפקודת מס הכנסה מתייחס למאפיינים המיוחדים של הסכם עיזבון בחיים. זהו סעיף שמתאר מס הכנסה על סכומים על פי הסכם עזבון בחיים והוא רלוונטי בדרך כלל לאחר פרישה או בתקופת הפנסיה.
הסעיפים שקובעים חלוקת מס הכנסה על סכומים על פי הסכם עזבון בחיים
יש מספר סעיפים מרכזיים שמשפיעים על האופן שבו מטילים מס הכנסה על סכומים על פי הסכם עזבון בחיים. לפי הסעיף הראשון, כל שיעור מקצבה שאדם מקבל על פי הסכם למתן עיזבון בחיים לכל מוסד שקבע משרד האוצר מתומחר באופן שונה בטווח של 50%-90% ולפי גיל.
אם לדוגמא נותן העיזבון בחיים עוד לא הגיע לגיל 50 בזמן שהוא נתן אותו, שיעור המס יהיה 50%. אם בעת נתינת העיזבון הגיל שלו היה 50-60 שיעור המס יהיה 60%, בטווח הגילאים 60-70 שיעור המס יהיה 75% ובטווח הגילאים 70-80 הוא יהיה 80%. לשם השוואה, נותן עיזבון שמגיע לגיל 80 כבר יחייב הטלת מס בשיעור של 90%.
כאן המקום לציין שהפטור לפי פסקת משנה אמור להחליף את הפטור שלפי סעיף 9 (ב). לפיכך, נותן העיזבון לא יכול לדרוש זיכוי או ניכוי בשל מתן אותו עיזבון בחיים במידה וקיבל את הפטור כאמור לעיל.
מתי צריך לערוך הסכם ירושה בין אחים?
אחים יכולים לערוך הסכם ירושה כדי למנוע המשך אחזקת הנכסים ביחד, בגלל קשר של אחד או אחת מהם אל נכס מסוים או אם אחד האחים הוא כבר בעלים של חלק מאחד הנכסים ועכשיו הוא רוצה להפוך לבעלים המלא שלו.
איזה הטבות מס קיימות בעת פרישה, פיטורין ועזיבת עבודה?
ההטבה המרכזית היא פטור ממס הכנסה עד תקרה מסוימת.
איך מתכננים היבטי מיסוי לקראת פרישה מהעבודה?
מתייעצים עם רואה חשבון או יועץ מס.
איך קובעים שומה להכנסת הנפטר?
לפי סעיף 120 לפקודת מס הכנסה.