הפרשה לפנסיה לאחר גיל פרישה

מהי הפרשה לקרן פנסיה לאחר גיל פרישה?

בישראל, גיל פרישת החובה נקבע כיום על 67 לגברים ולנשים כאחד. עובדים שעברו גיל זה זכאים בדרך כלל לביטוח פנסיוני, בדומה לכל העובדים במשק. עם זאת, ישנם תנאים ספציפיים שבהם אסור למעסיק לבצע הפרשות לביטוח פנסיוני של עובדים שעברו גיל זה.

מתי קיים פטור על הפרשה לפנסיה לאחר גיל פרישה? 

מעסיק פטור מביצוע הפרשות לפנסיה לעובדים שעברו את גיל פרישת החובה, אם מתקיימים שני תנאים:

1. העובד פוטר או פרש מעבודתו הקודמת בגיל פרישת חובה או לאחריו.
2. העובד מקבל קצבה בנוסף לקצבאות וקצבאות מהמוסד לביטוח לאומי.

חשוב לציין כי אם עובד החל לעבוד לפני שהגיע לגיל פרישת חובה, על המעסיק להמשיך להפקיד הפרשות לפנסיה גם לאחר שהעובד עבר את רף הגיל הזה, כל עוד הוא ממשיך לעבוד אצל אותו מעסיק.

חובות המעסיק וזכויות העובד

חל איסור על מעסיקים להפסיק את ההפקדות לפנסיה לעובדים שהגיעו לגיל פרישת חובה. על כל הפסקה בתשלומים יש לדווח לגוף הפנסיוני ולפרט את הסיבות להפסקה. הפרות של חובות אלו עלולות להוביל לתביעה משפטית נגד המעסיק, לרבות תביעות לחלק המעסיק בהפקדות ונזקים נוספים.

הגנה על זכויות העובד שמפריש לפנסיה לאחר גיל הפרישה

כדי להגן על זכויותיהם הפנסיוניות, על העובדים להיות מודעים לכך שכספי הפנסיה מועברים לרוב רק לאחר מספר חודשי העסקה. מי שהיה לו ביטוח פנסיוני בעבר יכול לשמור על המשכיות באמצעות הסדרים כמו הסדרי ריסוק או הפקדות עצמאיות עד לתחילת ההפקדות של המעסיק.

בכל מקרה, כספי הפנסיה מוגנים מפני עיקול, כלומר לא ניתן לעקל אותם כל עוד הם נשארים בקרן. עם זאת, לאחר נסיגה, במיוחד ממרכיב הפיצויים, הם עלולים להיות כפופים להחרמה. בהגיעו לגיל פרישה (65-67, משתנה לפי מין ותאריך לידה), ניתן לעקל חלק מקצבת הפנסיה החודשית, בתנאי שיוותר סכום מינימלי כקבוע בחוק.

שאלות ותשובות נפוצות