פריסת מס – הפרשי שכר (משכורת)

ההיגיון מאחורי פריסת מס

שכירים שמסתכלים על תלוש השכר שלהם יכולים לזהות בתוכו "הפרשי שכר": רכיבים שונים שמגולמים בשכר העבודה ומשולמים בגין חודשי עבודה קודמים. ברוב המקרים, העובד זכאי לקבלת הפרשי השכר בגלל שינוי כללי באופן שבו מחשבים את המשכורת, שינוי במאפייני העובד והסטטוס המשפחתי שלו, שינויים במקום העבודה עצמו וכן הלאה.

מצד אחד, הפרשי שכר מייצרים עבורנו עוד הכנסה. מצד שני, עלינו להביא בחשבון שמדובר על הוצאה שחייבת במס. אבל בגלל שיכול להיות שאת הפרשי השכר צברנו במשך כמה שנים ולא בשנה אחת בלבד, אולי נרצה לפרוס את המס ולצמצם את החוב.

המטרות והיתרונות של פריסת מס – הפרשי שכר (משכורת)

בעזרת פריסת מס – הפרשי שכר (משכורת) אנחנו יכולים לחלק את ההכנסה כאילו היא הופקה ביותר משנה אחת. את הפריסה ניתן לבצע לפי בקשת הנישום או יורשיו, במקרה של חלילה מוות, כדי ליהנות מיתרונות שונים. על מנת שהיתרונות הללו יהיו משתלמים כלכלית, צריך להביא בחשבון את הנסיבות שבהן מומלץ לבצע פריסת מס הפרשי שכר כחוק וכדין:

א. אם בשנים שקדמו ההכנסה החייבת הייתה נמוכה – המקרה העיקרי שבו משתלם לשקול פריסת מס – הפרשי שכר (משכורת) הוא כאשר בשנים שקדמו לשנה שבה שולם הסכום בפועל לנישום, ההכנסה שלו הייתה נמוכה לעומת ההכנסה החייבת במס. במקרים כאלה, נרצה לבצע את החישוב של ההכנסה ואת המס המוטל עליה לפי כמה שנים אחורה ולא רק לפי שנת המס שבה קיבלנו את הכסף.

ב. אם יש פער לטובה בין שיעורי המס בין השנים – פערים בין שיעורי המס ומדרגות המס הם סיבה מעולה לשקול פריסה. במקרים כאלה, יכול להיות שנרצה לבצע למשל פריסת מס – הפרשי קצבה (פנסיה) כי פרשנו משוק העבודה ובגלל שעכשיו מדרגת המס שלנו נמוכה יותר.

ג. אם הפרשי השכר החד פעמיים חושבו בשיעורי מס שולי גבוה – יש מקרים שבהם המס על הפרשי השכר חושב לפי שיעור מס שולי גבוה יותר לעומת שיעור המס השולי שבו הם היו מחויבים אם הנישום היה מקבל אותם בצמוד לתשלומי המשכורות השוטפים. במקרים אלו, הפריסה לאחור תהיה לכל השנים הרלוונטיות שבהן העובד עבד אצל אותו מעסיק.

לבסוף, יש לציין כי ניתן לבצע את הפריסה רק עד שש שנות מס שמסתיימות באותה שנה שבה ההכנסה התקבלה. לכן, כל הפרשי השכר ששולמו מעבר לאותה תקופה (מעל 6 שנים אחורה, כולל השנה בה התקבלו) ימוסו בשנת קבלתם וללא אפשרות פריסה.